משרדנו מתמחה בדיני לשון הרע, פרטיות והוצאת דיבה, קניין רוחני וזכויות יוצרים, דיני אינטרנט, היי-טק ומשפט מסחרי

“לשון הרע” היא כל פרסום העלול לפגוע בנשוא הפרסום – בכבודו, בשמו הטוב, פרנסתו וכיוצא באלה. על כן, למעט בחריגים הקבועים, החוק אוסר לפרסם לשון הרע.

איסור פרסום לשון הרע מהווה מחסום חוקי לחופש הביטוי. בחברה דמוקרטית, אנו שמחים על חופש הביטוי, אולם בד בבד אנו קובעים שהחל מרף מסוים איננו חפצים בפרסום דברים מסוימים.

למעשה, החל מרף זה, הביטוי מחייב את המפרסם בדין. הרף האמור קבוע בחוק איסור פרסום אסור של לשון הרע.
ע”א 89/04 ד”ר נודלמן נ’ נתן שרנסקי (ניתן ביום 4.8.08) קבע בית המשפט כי:

לשון הרע היא  דבר שפרסומו עלול לפגוע בנכס היקר ביותר לאדם – שמו הטוב וכבודו  כאדם בעיני עצמו ובעיני זולתו. היא ביטוי העלול להכתים את אישיותו בעיני הזולת, ולפגוע בביטחונו הפנימי גם כלפי עצמו. היא דבר העלול להרוס במחי יד, וכהרף עין, שם טוב שנבנה ועוצב במשך שנים רבות באופן שלא ניתן להחזירו לקדמותו, וכל פיצוי כספי לא ייטיב באופן אמיתי את הנזק שנגרם. פגיעתה של הדיבה רעה לא רק כלפי מושא לשון הרע עצמו, אלא גם כלפי סביבתו הקרובה – משפחתו, ילדיו וידידיו. היא עלולה לפגוע קשות בנפש האדם וכן בעיסוקו ובמעמדו החברתי והכלכלי. היא עלולה לפגוע פגיעה ללא תקנה בטעם חייו ובאריכות חייו

כאשר נבדק פרסום, תחילה יש לברר האם המדובר בפרסום פוגע ורק לאחר מכן נבחנות זכויות אחרות אל מול זכויות הנפגע – חופש הביטוי, תום הלב, האינטרס הציבורי בפרסום וכדומה.

חוק איסור פרסום לשון הרע אסור קובע מנגנון פיצוי חוקי, אזרחי, אשר מנותק משאלת הנזק. סכום הפיצוי יכול להגיע עד ל- 100,000 ₪ לכל פרסום פוגעני אסור. כמובן שנפגעים אשר סבלו נזקים גדולים יותר מפרסום פוגעני כלשהו יוכלו לדרוש את מלוא נזקיהם, אך פיצוי זה תלוי במידת ההוכחה.

פרסום לשון הרע היא גם עבירה פלילית, בהתקיים התנאים בחוק. כאשר מתקיימים התנאים, יש להגיש תלונה במשטרה וניתן אף להגיש קובלנה פלילית פרטית כנגד המפרסם (שמגיש ומנהל הנפגע ולא המדינה).

על מנת להבין את המצב המשפטי לאשורו ולהימנע מהוצאות מיותרות, חובה להיוועץ עם עורכי דין המתמחים בתחום זה.

משרד עורכי דין אהוד צ’אושו מתמחה בדיני לשון הרע וישמח לסייע לכם לגבש את המצב המשפטי הנכון ואת הצעדים שכדאי לבצע על מנת לעמוד על מלוא זכויותיכם ולסיים את הפגיעה הנגרמת לכם.

 

דיני לשון הרע בעידן הדיגיטלי

כיום, בעידן הטכנולוגי בו אנו נמצאים, כל אדם יכול לפרסם תגובה במאמר, ידיעה, בלוג או רשת חברתית ובלחיצת כפתור לשתפה ולהפיצה בכל העולם. אמנם, רובן של התגובות עוברות ניטור מינימאלי כלשהו, אך לרוב לא יצליחו הפלטפורמות השונות לסנן את מלוא התגובות והאמור בהן.

מבחינת החוק, אין כל שוני בין פרסום מקוון לפרסום “מסורתי” (כתב, בעל פה). המבחנים הם אותם המבחנים. יחד עם זאת, הפסיקה בישראל שמה דגש על זכויות חוקתיות ומעניקה להן משקל רב בעת הבחינה האם למרות הפרסום יש ליתן סעד לנפגע.

כך, בית המשפט העליון קבע כי לא ייחשפו פרטי גולש אנונימי אשר כתב תגובית (טוקבק). בית המשפט קבע כי “כיכר העיר” החדשה, אשר בה ראוי כי יוחלפו רעיונות ויאמרו דברים ללא חשש היא רשת האינטרנט. על כן, כאשר המדובר בתגובית פוגענית, אשר מאחוריה עומד אדם אנונימי, ישמור בית המשפט על האנונימיות של המגיב ולא יורה לחשוף אותה. לעומת זאת, תגובות אשר הועלו במדיות אשר מאפשרות את זיהוי השולח (פייסבוק, וואטס-אפ וכדומה) שימשו בסיס לפסיקות אשר קיבלו את הטענה כי מדובר בפרסום אסור של לשון הרע וחייבו את המפרסם בתשלום פיצויים.

מהו שיעור הפיצויים אשר יוכל לקבל תובע שהוכיח עניינו בבית המשפט?

במאמרם של יובל קרניאל ועמירם ברקת “הפיצויים בדיני לשון הרע“: השם והשמן”) עלי משפט ב (תשס”ב), 205) כותבים המחברים כי: “בהעדר ראיות ישירות לנזק שנגרם, נקבעו בפסיקה ובחקיקה אינדיקציות שמטרתן לסייע לשופט בבואו להעריך את ההשלכות הנזקיות של הפרסום. שתי האינדיקציות הבולטות בהקשר זה הן חומרת הדיבה בפרסום ותפוצתו, כשהנזק המשוער הוא מכפלתםכלי עזר נוסף היכול לרכך את אלמנט אי הוודאות הגלום באומדן הוא התחשבות בסכומים שנפסקו בעבר בגין פרסומים דומים”

בע”א 89/04 נודלמן נ’ שרנסקי הנ”ל, קבעה כב’ השופטת פרוקצ’יה כי: “האופי הייחודי של עוולת לשון הרע, והתכלית המורכבת של הסעדים הניתנים בגין עשייתה, מצדיקים, אפוא, התייחסות, בין שאר המרכיבים, גם לזהותו של המפרסם, למצבו הכלכלי והאישי ולשאר גורמים רלוונטיים שעשויה להיות להם השלכה חשובה על השגת תוצאה צודקת בקביעת שיעור הפיצוי… יש לבטא במסגרת הפיצוי גם את המימד ההרתעתי – חינוכי, שנועד לבסס נורמה ראויה לשיח ציבורי בחברה הישראלית“.

חשוב לזכור! לא כל אמירה מחייבת את האומר. לא כל אמירה מביאה לתוצאה של פיצוי כספי. לא כל פגיעה יכולה להיות מפוצה רק על ידי פיצוי כספי.

על מנת להתאים את המצב העובדתי למצב המשפטי האמיתי יש להתייעץ עם משרד עורכי דין המתמחה בדיני לשון הרע ומעורה בנושאים אלה, וודאי לאור ההתפתחויות המשפטיות הקשורות בעידן הדיגיטלי.
עורך הדין אהוד צ’אושו בעל ניסיון רב בנושאים אלה וישמח ליתן לכם הערכה משפטית בנוגע למצבכם המשפטי וסיכוייו.

לקביעת פגישה עם משרד עורכי דין אהוד צ’אושו המתמחה בקניין רוחני וזכויות יוצרים:
בטלפון:  052-4056600 , 077-9500057
במייל: ehud@cybr-law.com.

עריכת דין היא לא עסק לחובבנים ולכן כאשר אתם נתקלים במצב בו אתם צריכים ייעוץ משפטי, או ייצוג בבית משפט, תהיו בטוחים שאתם בידיים טובות כאשר אתם מגיעים אלינו.

נשמח לסייע בכל עניין משפטי

אהוד צ’אושו משרד עורכי דין
טלפון: 072-392-7797
כתובת האתר: www.cybr-law.co.il